העדויות

צבי ויזל נולד בשנת 1930 וגדל במשפחה בת 6 אחים (לצבי היה אח תאום), באיזור ההרים הקרפטים בכפר קטן על גבול צ’כיה-פולין. מאוחר יותר, צבי ומשפחתו

משפחת ויזל שהייתה מורכבת מהוריו וחמישה ילדיהם - 4 בנים ובת אחת (בניהם אחיו התאום), הייתה בעלת מפעל טקסטיל וחיה חיים שלווים עד אזור 1933 שבו

צבי שטול נולד ב 1938 בעיר סגד שבהונגריה, ב1942 נלקח אביו במסגרת השלטון ההונגרי לצבא ההנוגרי לסייע לגרמניה במלחמה. ב1944 טנקים של גרמנים נכנ

סבתא צילה הלכה לעבוד במפעל לייצור כלי נשק כיוון שמבחינת הגרמנים היא הייתה בגיל מספיק גדול בשביל לעבוד ואצבעותיה הדקות יכלו להיכנס לקנה של הרובים ולנקות אותו. בסוף כל יום היא קיבלה מעט לחם כדי שתוכל להמשיך לעבוד.

בשנות ה– 90, ציפורה חזרה עם בעלה לכפר לה שאמבון סור ליניון. שם הם פגשו את הכומר של הכפר (לא אותו אחד שהציל אותה. הוא נפטר כמה שנים לפני כן) וראתה את שלט ההוקרה לתושבי הכפר אשר נמצא מול הטמפל (כנסייה פרוטסטנטית). באותה נסיעה פגשה מישהי שבתקופת המלחמה הייתה להוריה מסעדה, ובה שעון מטוטלת שבתוכו הוחבא טלפון (הטלפון היחידי בכפר). כאשר נשקפה סכנה ליהודי הכפר, אביה היה מוזהר בעזרת הטלפון והיה מודיע ליהודי הכפר לברוח ליערות. אחד מניצולי הכפר היה עיתונאי שהשתמש בשם הספרותי סובג'– פרא. בנו הפיק סרט דוקומנטרי בשם "נשק הרוח" המפאר את גדולת הכפר, המציג את תושבי הכפר שהצילו את היהודים בזמן המלחמה והמספר את סיפורם, מחשש שהסיפור יאבד כאשר הם ילכו לעולמם. הבמאי נשאר עם השם הספרותי של אביו (סובג'), ומדי כמה שנים מארגן כנס לאנשי הכפר שנשארו בחיים ומנציח את סיפורם. ציפורה הוכרה כניצולת שואה לפני כשנתיים בלבד משום שהיא עלתה עם תעודת לידה צרפתית ודרכון צרפתי. לכן, משרד האוצר בישראל החליט שהיא צריכה לדרוש פיצויים דרך ממשלת צרפת (מגרמניה), בשונה מאחותה שהוכרה כניצולת שואה לפני שנים רבות.

חלק ראשון: היכרות עם משפחת היסוד ציפורה נולדה בטריפולי, לוב. אביה ואמה נולדו שם וכן אחיה ואחיותיה. גרה שם כל חייה עד שעלתה לארץ בשנת 1947. ב

צפורה הייתה הבת האמצעית, בין שני אחים גדולים, אחות קטנה ואח צעיר. ב1940 נכבשה טרנסילבניה על ידי ההונגרים, בהתחלה שמחה המשפחה, כמו כל היהודים

קתלין נולדה בתשיעי באוקטובר 1935 בעיר ברטואויפלוי בהונגריה, היא הייתה חלק ממשפחה עשירה ומכובדת. באותה התקופה אנטישמיות הלכה והתפתחה בהונגרי

כאשר הגרמנים הגיעו ללודז' הדבר הראשון שעשו היה לשרוף את בית הכנסת. הם חשבו שזה זמני והם ברחו לכיוון מזרח לעיר בשם "פריצקוב" אך הגרמנים הגיעו