העדויות

המשפחה ברחה מבלארוס לסיביר באוגוסט 1941 ו20 דקות אחרי שהם ברחו הגרמנים הרגו את כל השכנים היהודים שלהם. אברהם מספר שהם ברחו בתוך רכבת של חיות (בקר) לכיוון סיביר, הוא מספר שלכל אחד מהם הייתה פרוסת לחם אחת ליום שלם שזה היה קשה מאוד.

דיטה קראוס נולה ב 1929 בפארג וגדלה כבת יחידה. דיטה כלל לא ידעה שהיא יהודיה, להוריה לא היתה זיקה לדת, הם לא חגגו חגים ודודים ממשפחתה נישאה

ברומניה הייתה תנועה אנטישמית בשם איירונגרד, שהיא יותר אנטישמית מהגרמנים. הם עלו לשלטון כמפלגה ואז כל הרומנים, וגם הרומנים הטובים, הפכו אנטי

במסגרת פרויקט תיעוד והנצחה נפגשנו עם אולק וייסלפיש שורד שואה מפולין שבדרך נס ניצל הוא ומשפחתו מהתופת. אולק בן ה 100 אירח אותנו בביתו בתל א

אילנה נולדה בבלגיה בשנת 1930 בשם חיה פועה. הוריה התחתנו בפולין ועברו לבלגיה בעקבות המשבר הכלכלי של סוף שנות ה-20. אביה השתלב במפעל גדול שעסק

בתחילת המלחמה אנשל היה בן 14. כמה ימים אחרי תחילת המלחמה ב1939, לודג' נכבשה על ידי הגרמנים והתחילו סנקציות נגד יהודים. הם הוכו, הושפלו והכריחו אותם לשים מגן דוד על היד. עצרו אותם ברחובות ושלחו אותם לעבודות כפייה. בנוסף הוצא צו שעל כל היהודים לעבור לגור בגטו, וב1 במאי 1940 הוא היה מלא ונסגר

הקדמה : נושא העבודה שלנו הוא סיפורה האישי של אסתר דאום-פרנקל ז"ל, סבתא רבתא של נויה ארמוזה. אסתר יחד עם בעלה יצחק פרנקל עברו שניהם את תקופת השואה. בתחילה בגטו לודז' ואחר כך במחנה רוונסבריק. אסתר עבדה כמזכירה במשרדי היודנראט בגטו לודז', כמזכירתו של חיים רומקובסקי. עקב עבודתה זו הייתה במרכז העניינים והתגלגל לידיה מידע רב, אשר אנשים אחרים לא ידעו עליו. לאור ידיעותיה הרבות הוזמנה בשנת 1986 ע"י הממשלה הגרמנית להעיד במשפטו של הגרמני קריזונס, שנערך בעיר בוכום שבגרמניה. גם מוזיאון "יד ושם" ביקש ממנה לכתוב את תגובתה לכרוניקה של גטו לודז' שתורגמה מפולנית לעברית. במהלך השנים לאחר עלייתה ארצה, אסתר העלתה את זיכרונותיה על הכתב. דברים אשר לא סופרו, המכילים מידע רב על תקופת הגטו והמחנות ועל החיים בהם, שאינם ידועים עד היום. כל המובא בעבודה זו הם זיכרונותיה של אסתר פרנקל, שסופרו על ידי בנה הבכור זאב פרנקל, סבה של נויה ארמוזה. הוא עזר בתרגום קטעים מסיפרה בפולנית ושיתף מזיכרונותיו. בחרנו לתעד את הזכרונות מתקופת הקמת הגטו, כיצד ניצלה ואיך היו חייה לאחר המלחמה.

סבתא אסתר נולדה בפולין. בתחילתה של המלחמה אסתר הייתה בת חמש. בת למשפחה מבוססת, הורים, 3 ילדים וסבא וסבתא. המשפחה חיה בצמוד לבית חרושת, שם עב

המלחמה התחילה בפולין בראשון בספטמבר 1939, וורשה הופצצה בלי הרף, פצצות פגזים ושרפות היו בכל חלקיה של העיר. אסתר ומשפחתה ברחו לרוסיה